<h1>סמ"ג לאוין סימן רי"ג</h1>
<h2>דף סו.</h2>
כתוב בפרשת שפטים (דברים י"ט ט"ו) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא, ותניא בספרי (שופטים פיסקא מ"ה בשינוי) לא יקום עד אחד באיש אין לי אלא בדיני ממונות בדיני נפשות מניין תלמוד לומר לכל עון, קרבנות מניין תלמוד לומר ולכל חטאת, למכות מניין תלמוד לומר בכל חטא אשר יחטא לכל ולכל בכל לרבות להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה ולרבות את האשה, וכי מאחר שסופינו לרבות לכל דבר מה תלמוד לומר באיש לומר לך באיש אינו קם אבל קם הוא באשה להשיאה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר עון אינו קם אבל קם הוא לשבועה. [ו]למדנו מכאן שעד אחד שיודע בחבירו עון דבר שאין ראוי להשביעו שלא יקום להעיד עליו ואם קם והעיד עליו לוקה דשום ביש הוא דקא מפיק עליה כדאמרינן בערבי פסחים (פסחים קי"ג ב') טוביה חטא אתא זיגוד קמסהיד עליה נגדיה רבא לזיגוד, פירוש משום לאו דלא יקום, אמנם אותו מלקות מדרבנן היה שהרי במסכת סנהדרין (י' א') למדין מכות מדיני נפשות בגזירה שוה דרשע רשע ודיני נפשות אין דנין אלא בזמן שסנהדרי נוהגת, ומה שמצינו בקידושין בפרק האומר (ס"ו א') באותו סומא שהעיד שליח שזינתה אשתו אמר ליה מר שמואל אי מהימן ליה כבי תרי זיל אפקה ולא גער ביה מר שמואל על מה שהעיד ביחידי, ובפרק הניזקין (גיטין נ"ד ב') גרסינן ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שלו לא כתבתים לשמן, ובפרק הכותב (כתובות פ"ה א') דאמרה ליה בת רב חסדא לרבא ידענא בה בההיא אתתא דחשודה אשבועתא ולא גער בה, יש לומר הפרשת איסורא שאני (ע"פ יראים סי' ר"ה ע"ש בתעפ"ר).
